מלחמת ״חרבות ברזל״ הציבה בפני ענף הבנייה משבר חסר תקדים עם מחסור של כ-100 אלף פועלים בין לילה. חלקם עובדים זרים שעזבו את המדינה בעוד שהרוב הגדול פלסטינים שלא מורשים להיכנס לישראל. אך אנחנו לא מדברים על משבר תקופתי, אלא נקודת אל חזור. סביר להניח שענף הבנייה לעולם לא יראה אותו הדבר. בואו נעשה סדר – מהי חומרת המשבר? מהם הפתרונות המיידיים ? ואיך צפוי להיראות ענף הבנייה ביום שאחרי?
המשבר בענף הבנייה במספרים
כדי להבין את המחסור בכוח אדם שנוצר בענף הבנייה כתוצאה מהמלחמה מספיק להסתכל על הנתונים הקיצוניים:
- כ-80% מכלל העובדים באתרי בנייה בארץ הם פלסטינים.
- לפי הערכות שונות, לפני המלחמה עבדו בישראל בין 80 אלף ל-102 אלף פועלים פלסטינים. מתוכם כ-75 אלף מיהודה ושומרון, כ-12 אלף מרצועת עזה וכ-15 לא חוקיים (סביר להניח שהמספר האמיתי גבוה בהרבה).
- מיד עם פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ הממשלה הטילה איסור מוחלט על כניסת פועלים פלסטינים.
- בנוסף, כ-5000 עובדים זרים עזבו את הארץ בפרוץ המלחמה.
- יזמים וקבלנים מדווחים על צפי בהתארכות הבנייה ב-50%.
כפי שניתן לראות, בתחילת המלחמה ענף הבנייה חווה שיתוק מוחלט. הפועלים הפלסטינים נעלמו לגמרי משוק העבודה, עובדים זרים יצאו מהארץ והקבלנים נותרו עם אתרי בנייה שוממים ופרויקטים מוקפאים.
קבלנים שימו לב: השינויים בעקבות במלחמה
בניסיון למזער נזקים התקבלו כמה החלטות שנועדו לסייע לקבלנים להמשיך את הפעילות באתרי הבנייה. רשות האוכלוסין וההגירה הובילה הקלות עבור מעסיקים, משלחות למדינות פוטנציאליות במטרה להסכמים בילטראליים לייבוא עובדים זרים, חתימה על הסכמים ועוד. ההחלטה הראשונה שהתקבלה הייתה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בבניין מ-30 אלף ל-50 אלף. במקביל, רשות האוכלוסין פעלה להאריך את אשרות השהייה של עובדים זרים שכבר נמצאים בארץ ועובדים בענף הבנייה אשר היו צפויים לצאת מישראל. בנוסף, נחתם הסכם בילטרלי עם ממשלת הודו שהביא לכמה סבבי גיוס עובדי בניין מהודו.
עובדים זרים גם לקבלני שיפוצים (ענף 131)
אחת הבשורות המשמעותיות היא עבור קבלני השיפוצים. טרם המלחמה, עובדים זרים הורשו לעבוד רק באתרי בנייה וכך קבלני שיפוצים וקבלנים "קטנים" לא היו יכולים להעסיק אותם. מכיוון שקבלני שיפוצים מתבססים בעיקר על עובדים פלסטינים, הם היו חייבים לקבל תחליף. לכן הוחלט לאפשר לקבלני שיפוצים להעסיק עובדים זרים. כמובן שההחלטה נוגעת רק לקבלני שיפוצים רשומים בענף 131 בפנקס אותו מנהל רשם הקבלנים. בנוסף, קבלנים בענף 131 יוכלו להעסיק עובדים זרים רק בעבודות גדולות שמצדיקות ומצריכות בעלי מקצוע מיומנים כמו ריצוף, טיח, אינסטלציה ועוד.
ענף הבנייה ביום שאחרי, למה אפשר לצפות?
כרגע ענף הבנייה מתמודד עם משבר כוח האדם הגדול בתולדות המדינה. אך זהו אינו רק משבר תעסוקתי אלא גם משבר אמון קשה. כל הסימנים מעידים על כך שענף הבנייה לעולם לא יראה אותו הדבר. גם אם העובדים הפלסטינים מיהודה ושומרון ומעזה יחזרו, סביר להניח שלא נראה את ההיקפים שלפני המלחמה. המשמעות היא שהחשיבות של עובדים זרים תתעצם באופן משמעותי. בהינתן שרק קבלנים רשומים יכולים להעסיק עובדים זרים, גם החשיבות של רישום בפנקס הקבלנים מתעצמת. אנחנו ב-״מכלל הכשרה מקצועית״ ממשיכים לסייע בגאווה לענף הבנייה בקורסים מקוונים (אונליין) המספקים הכשרה מקצועית לקבלנים לקראת מבחן רשם הקבלנים, בכך מקדמים קבלנים בדרך אל תעודת הקבלן הרשום והיכולת החשובה ביותר להעסיק עובדים זרים.
