תעשיית הבנייה בישראל פורחת. בשנים האחרונות ממשלת ישראל מעודדת בעלות על דירה בכך שהיא מקלה על קבלת משכנתא. זה הביא לגידול במספר הבתים החדשים שנבנים. בשנת 2016 נאמד שוק המשכנתאות בישראל ב-167.3 מיליארד שקל ולפי אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חלקן של המשכנתאות בנכסי משקי הבית הוא מהגבוהים באירופה ובעולם כולו.
מנגד, אוכלוסיית המדינה גדלה במהירות כאשר המשפחה הישראלית הממוצעת גדולה מהאירופאית או האמריקאית, ובנוסף עולים רבים עוברים לישראל ממקומות אחרים בעולם.
גידול זה תרם משמעותית גם לעליית מחירי הבנייה והדיור. המחיר הממוצע של דירת חדר שינה אחד בתל אביב עלה מאז 2009 בכ-46%. חלה עלייה באחוז הישראלים שמשכירים דירות על פני בעליהן, מה שתורם עוד יותר לביקוש הרב לדיור.
לתהליך הבנייה המתמדת יכולה להיות השפעה משמעותית על מחירי הדיור בישראל, שכן יותר אנשים קונים דירות ומגבירים את הביקוש לנכסים. בתל אביב, למשל, אחת הערים הגדולות בישראל וקצב בניה מהגבוהים בארץ בשנים האחרונות, מחירי הדירות עלו ב-25% בממוצע בין 2011 ל-2015
קצב הבנייה והקשר שלו למחירי הדיור
פעילות הבנייה היא לא רק מדד מרכזי לשוק הדיור, אלא בעצם קיומו הוא גם מניע מרכזי בשוק הדיור.
לפעילות הבנייה השפעה משמעותית על מחירי הדירות. ככל שרמת הפעילות בבנייה גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שמחירי הדירות יעלו.
קצב הבנייה כשלעצמו עוזר לנו להבין כמה מהר נבנים בתים חדשים וכיצד זה משתנה עם הזמן. התעריף גם מספר לנו על קצב הבנייה, שיכול להוות אינדיקטור חשוב למחירי הדיור העתידיים. לבסוף, פעילות הבנייה היא גורם מפתח במשק, ולכן התוצר המקומי הגולמי או התוצר המקומי הגולמי הוא גם מדד חשוב לשוקי הדיור.
כיצד משפיע קצב הבנייה על כלכלת המדינה?
קצב הבנייה משפיע על הכלכלה כי הוא קובע כמה כסף מושקע במגזר זה. ככל שהתעריף גבוה יותר, כך יושקע יותר כסף בפרויקטים של בנייה, מה שיוביל לעלייה בביקוש לעבודה ולחומרים ולעלייה בהכנסה של המועסקים במגזר זה.
בנייה היא אחד מהמגזרים הכלכליים החשובים ביותר בכל מדינה, שכן היא מהווה מקור עיקרי לתעסוקה והכנסה עבור אנשים רבים מפועלי הבניין החשובים, דרך מפעלי הקרמיקה ועד לחברות בדק בית אשר דואגות שאיכות הבניה תעמוד בתקנים.
כאשר מועסקים פועלי בניין, שיעור האבטלה במדינה בדרך כלל נמוך יותר ויותר מקומות עבודה זמינים לאנשים אחרים. כאשר פועלי בניין מובטלים או חסרי תעסוקה, המשק בדרך כלל מתקשה מכיוון שיש פחות הכנסות לבזבז במגזרים אחרים במשק.
עבודות הבנייה היו גם מניע מרכזי לצמיחה כלכלית בעשורים האחרונים. מאחר שבנייה דורשת לעתים קרובות השקעות הון גדולות (כגון בניינים, כבישים וגשרים) אשר מכניסה כספים זרים לקופת המדינה,
ענף הבניה הווה מניע מרכזי של פיתוח כלכלי ותעסוקה במשך עשרות שנים.
השפעת מדיניות הרגולציה על תנאי שוק הדיור בישראל
ישראל היא מדינה קטנה עם אוכלוסייה של כ-9 מיליון איש. יש לה היסטוריה ותרבות ייחודית, אבל שוק הדיור שלה אינו דומה למדינות אחרות עם אותו מבנה סוציואקונומי. שוק הדיור בישראל אמנם עוקב אחר אותן מגמות כמו ארה"ב ואירופה מבחינת מחירים, ביקוש והיצע אך לשוק בישראל יש את המרכיבים המשפיעים שלו.
מדיניות הרגולציה היא אחד הגורמים שיכולים להשפיע על מחירי הדיור בישראל. בשנים האחרונות חלו רפורמות רבות במדיניות הרגולציה שהשפיעו על שוק הדיור הישראלי. רפורמה אחת כזו הונהגה בשנים 2007-2008 כאשר ישראל שינתה רפורמה בחוקי הקרקעות שלה וכן את כללי הלוואת המשכנתאות. רפורמה זו נועדה לסייע בהגדלת שיעורי הבעלות על הדירות בקרב ישראלים על ידי הקלת ההגבלות על הלוואות משכנתאות ועידוד התחרות בין המלווים.
לרפורמה זו לא הייתה השפעה רבה על שיעורי הבעלות על הדירה, משום שהיא עודדה אנשים לקחת משכנתאות בריבית גבוהה מבעבר, מה שהוביל לכך שיותר אנשים נכשלו בהלוואותיהם מאשר לפני כניסת הרפורמה. אולם תקנה זו אכן הביאה לכך אנשים לא יסכנו את בתיהם בהנחה שהריביות היו גבוהות כל כך מכיוון שהממשלה ניסתה למנוע מאנשים ללוות יותר מדי.
